פרופ' אלישע אפרת: צעד בלתי סביר שמניעיו אינם מובנים

מכתבו של פרופ' אלישע אפרת, חתן פרס ישראל בגיאוגרפיה, למל"ג.

 

לכבוד

חבר/ת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)

שלום רב,

הנדון: המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן–גוריון

הפרסומים הרבים שהופיעו בזמן האחרון בעיתונות ובכלי התקשורת השונים בדבר החלטת ועדת משנה של מל"ג לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן–גוריון והפרטים הרבים שנחשפו בהדרגה בדבר התנהלות ועדה זו שלא משיקולים אקדמיים, הביאו אותי, כחבר סגל לשעבר באוניברסיטת תל אביב במשך כשלושים שנה, כמייסד–שותף של החוג לגיאוגרפיה וכראש חוג לשעבר להתייחסות בנדון, על אף שאין לי כל שייכות מקצועית או אישית למחלקה הנדונה.

קראתי בעיון רב את המלצות ועדת הבדיקה הבין–לאומית שנתמנתה על ידי שר החינוך לבדוק את מבנהּ, ואת רמתה של המחלקה בתחומי המחקר וההוראה יחד עם היבטים נוספים הקשורים בתפקודה של המחלקה. התרשמתי מאוד מאיכות הדו"ח שוועדה זו הגישה למל"ג וכן מן הפירוט וההתייחסות למכלול הנושאים בתכני ההוראה, במחקר, בנושאי הליבה של מדע המדינה מול נושאים מתודולוגיים אחרים, במבנה תוכנית הלימודים, בהרכב הסגל, בתגובות התלמידים שבמחלקה זו ועוד. כל אלה משַווים לדו"ח זה מעמד מכובד ובעל משמעות רבה ביחס המטרה שלמענה הוקמה הוועדה, מה גם שחברי הוועדה הם בעלי רמה גבוהה בתחומם, ידועים ומוכָּרים בעולם האקדמי.

המדובר הוא בעצם במחלקה אוניברסיטאית אשר מראשית דרכה הוקמה כדי לפתח את הגישה הבין–דיסציפלינארית בנושאי פוליטיקה וממשל ולא כמחלקה נוספת של מדע המדינה כדוגמת אלה הקיימות באוניברסיטאות אחרות בארץ. הייתה בכך מצד מקימי המחלקה בשוֹרה חדשה ושינוי של גישה במסגרת תורת מדע המדינה הקלאסית במטרה להכשיר תלמידים לקראת החיים הפוליטיים והחברתיים המעשיים והממשיים בישראל תוך שימת דגש באקטיוויזם פוליטי, אך תוך שמירה של דעות פוליטיות עצמאיות של מייצגי הגישה ותוך הפרדה בין נושאים אקדמיים כלליים ומובהקים לבין עמדות אישיות פרטניות. כמו כן נתקבלה במחלקה זו גישה רב–תחומית פוליטית וחברתית בהדגשת הפעילות המעשית בחברה ובקהילה. מאפיינים ייחודיים אלה של מחלקה אוניברסיטאית אכן ראויים, לדעתי, להערכה רבה, לקידום ולטיפוח משום שהם באים למלא חֶסר בהוויית חיינו הציבוריים.

המלצות הוועדה הבין–לאומית לחזק את התחום המתודולוגי של ליבת מדעי המדינה ולשלבו בגישה בין–דיסציפלינארית, לחזק את לימודי אירופה כדבר ייחודי, להגדיל את מספר חברי סגל מהתחום הקלאסי של מדע המדינה, לחזק את תוכנית הלימודים לקראת תואר שני, או להוסיף יותר קורסים תיאורטיים וכד', הן המלצות סבירות ומקובלות מטעם ועדות בדיקה מסוג זה הדואגות בעצם לאיזון–יתר של תכני הלימוד וההוראה, הן קונסטרוקטיוויות בעיקרן, יש לברך עליהן ואין לראות בהן ביקורת לחומרה. עם המלצות כאלה יכולה המחלקה לפוליטיקה וממשל לצאת מחוזקת בדרכה, במידה שתבצע אותן, מה גם שהיא כבר פועלת בהתאם לכך ורואה בהן כיוון לביצוע שיפורים בעתיד.

על רקע האמור לעיל ארשה לעצמי להוסיף פן אישי ומקצועי מניסיוני בעבר בהקמת החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, שהוא אנלוגי במידה מסוימת למקרה הנדון. בתל אביב הקימונו חוג אוניברסיטאי הנשען על בסיס הגיאוגרפיה הקלאסית ועל מתודולוגיית המחקר המקובלות בעולם, אך תוך הדגשת ההיבט המעשי, השימושי, הרב–תחומי והאקטואלי של הדיסציפלינה הגיאוגרפית וזיקתה אל מחקרי שטח ושדה ואל מעורבות ביחסי אדם–סביבה על מגוון צורותיהן. בשלב מסוים בקיומו של החוג נתמנתה ועדה בדיקה חיצונית עם בעלי שֵם המוּכּרים בעולם האקדמי, אמנם רק לשם אישור הענקת תואר שני מטעם החוג, אך גם במקר זה בדקה הוועדה החיצונית את מבנה החוג, את דרכי ההוראה והמחקר ואת תוכנית הלימודים, וגם העלתה הערות לגבי יחסי הגומלין בין הצד התיאורטי והמעשי בהוראה ובמחקר, אך בסופו של דבר השתכנעה בחשיבות האופי הייחודי שחוג זה מפתח במסגרת הגיאוגרפיה לעומת מחלקות גיאוגרפיה אחרת בארץ וחיזקה את המגמה המבוקשת. המלצות הוועדה אושרו על ידי האוניברסיטה, זכו להבנה ולעידוד, ובכך הצליח החוג לפרוץ דרך חדשה במסגרת הדיסציפלינה הקלאסית ולבסס בתכני עבודתו את הגיאוגרפיה היישומית והבין–תחומית על כל היבטיה הארציים, האזוריים, העירוניים והיישוביים. ברצוני להדגיש בהבאת המקרה שלעיל, שפיתוח גישה חדשה במסגרת דיסציפלינה קלאסית מצד חוג, על אף ההערות שהועלו על ידי וועדה חיצונית לשיפור תוכנית ההוראה והמחקר בהתאם, והתחייבות החוג למלא אותן בזמן סביר, נתקבלו על ידי שלטונות האוניברסיטה מתוך שיקולים אקדמיים ובהבנה רבה.

קראתי בימים אלה גם את מסקנותיה של ועדת המשנה של המל"ג שהחליטה, לצערי, על סגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן–גוריון, ולא לאפשר הרשמה לשנת הלימודים תשע"ד, החלטה המנוגדת לעמדת המומחים הבין–לאומיים. אני תמה על צעד בלתי סביר זה שמניעיו אינם מובנים לי, וזאת תוך התעלמות מן הדברים החיוביים שנאמרו על מחלקה זו על ידי המומחים. גם לא מובנת לי פרשת שלוש הצעות החלטה שעמדו בפני ועדת המשנה אשר שתיים מהן לא ציינו את סגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל ואילו השלישית, המבוססת על צוות המעקב הבין–לאומי, ביקשה בעיקר להרחיב את הגיוון בהוראת מתודות ומגמות תיאורטיות. אין בכוונתי ואין ביכולתי להיכנס אל מניעיה של ועדת המשנה וסיבת התעלמותה ממסקנות ועדת המומחים, מה גם שבאמצעי התקשורת כבר נאמרו הדברים על כל חומרתם, ובמיוחד על האבסורד שבעצם התערבות ועדה ממשלתית בנושא אקדמי מובהק.

לסיכום עלי לומר, שמחלקה אוניברסיטאית בעלת דיסציפלינה ממדעי החברה במגמה חברתית, שימושית ומעשית על רקע מדעי ודיסציפלינארי רחב, כמו זו שהוקמה באוניברסיטת בן–גוריון, לא רק שיש לה זכות קיום, אלא גם חובת קיום, וזאת בשל חיוניותה וייחודיותה לחברה בישראל אשר בה נושאי פוליטיקה וממשל כה טעונים ורגישים. יש לברך על כך, שמחלקה זו נטלה על עצמה את המשימה לפתח מחקר והוראה בתחום כה חשוב זה. לפיכך, מן הראוי לתת לה את כל הכלים ואת הזמן הדרוש לבצע את המשימות שהתחייבה להן.

בברכה,

פרופסור (אמריטוס) אלישע אפרת

חתן פרס ישראל בגיאוגרפיה