פרופ' יורם פרי לרשימת מדעי החברה: מותר למחלקה להתמקד בגישה מסוימת

ההתפלפלות והתפלספות בנושא החלטת ועדת המשנה של המל"ג בענין המחלקה בבאר שבע הגיעו בימים האחרונים לרמה של אוננות אינטלקטואלית המזהמת את האקולוגיה של האינטרנט. אני מציע להביא אותם לידי גמר; אופ, אני מתכוון לסיום. לבי לבי לנשיאת האוניברסיטה או לראש החוג הנאלצים להתפלמס עם מבקריהם במישור שלהם, אבל אני תמה על אלה המתמוגגים מהווכחנות הנמשכת בדבר משמעותה של הגישה הפוזיטיביסטית או מתפלמסים בהנאה בשאלה מה צריכה להיות הדרך הנכונה ללמד מדעי המדינה. נו באמת, האם מרצים למדעי החברה, במיוחד למדעי המדינה, אינם מבינים שלא מדובר כאן כלל בוויכוח אקדמי מקצועי, אלא במאבק פוליטי וכל ההתדיינות התיאורטית אינה אלא כסות חלולה להתנצחות זו? לכן הכלים לטיפול בסוגיה אינם צריכים להעשות בזירה של ייפיוף תיאורטי אלא בכלים פוליטיים.

לגופו של עניין, שנים רבות היתה המחלקה לכלכלה באוניברסיטת שיקגו צבועה בצבע פוליטי מוגדר ביותר (להזכיר, למי שבמקרה שכח: אין כלכלה ללא נטיה פוליטית). האם היה עולה בדעתו של האקדמאי הסביר להציע בשל כך את סגירתה? ומישהו יזם אי פעם לסגור את החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, בזמנים שרוב המורים בו כונו "ילדי פטנקין" והיו חניכי אסכולת שיקגו? והאם עובדה זו פגעה ביוקרתו ובמעמדו?

בקצה השני של הקשת האינטלקטואלית, איך היתה מתקבלת תביעה לצרף חוקרים שמרניים למכון למחקר חברתי בפרנפורט, כדי לעשותו מאוזן יותר, פלורליסטי יותר? האם לא כבדיחה גרועה? אצלנו יש למחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן גוון מוגדר למדי, אבל הדבר אינו מונע את ההערכה, שלי לפחות, לטיב המחקר וההוראה הנעשים בה. מותר למחלקה להתמקד בגישה, אסכולה, כיוון, או מגמה מסויימת, מבלי להיות בהכרח מאוזנת, או מגוונת, עד כדי אובדן זהותה. כל זאת בתנאי שאינה מוכרת סחורה מזוייפת וכל עוד הלקוחות, הסטודנטים, יודעים מה מוכרים להם. לא ירצו? ילכו למקום אחר. יפרחו אלף פרחים.

הכוונה לחסל את המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת באוניברסיטת בן גוריון היא מאמץ של ההגמוניה הישראלית החדשה לטהר את הבסיסים אשר אינם מוכנים להקנות לה לגיטימציה. לא מכיוון שהם שמאלנים רחמנא ליצלן, אלא בשל היצמדותם לעקרונות הביקורתיים שהם מעצם מהותם של מוסדות חברתיים אלה. בשני האחרים, מערכת המשפט והתקשורת, ההגמוניה כבר נחלה צלחה לא מעטה. תוך כדי המאבק שלה באקדמיה היא פוגעת בערכים יקרים של עצמאות המערכת האקדמית, ניתוק מערכת ההשכלה הגבוהה מן המימשל, זיקה הדוקה לקהילה המקצועית הבינלאומית על חשבון פטריוטיות לאומנית, וכיוצא בכך.

 זהו, זהו בלבד, נושא הדיון, ולא כפי שכמה מעמיתנו מפטפטים את עצמם לדעת מעל גבי אתר זה בסוגיה מה סברו קאנט או פופר על האפיסטמולוגיה של המחקר החברתי, מהי המתודולוגיה של התיאוריה הפוזיטיביסטית, ושאר שאלות חשובות כשלעצמן, אך ראויות להיות נדונות במקומות אחרים ובזמנים אחרים.

 שתהיה לנו שנה טובה,

יורם פרי

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: