המחלקה לפוליטיקה וממשל: שאלות ותשובות

המהלכים המתנהלים במל"ג כנגד המחלקה לפוליטיקה וממשל והטענות המופרכות שמופנות כלפיה מעוררים חשד ששר החינוך וכמה מחברי המל"ג סיבכו את הגוף הזהשעצמאותו חיונית לחופש האקדמי בישראלבמערכה פוליטית שנועדה לפגוע בקבוצת חוקרים מעולים בגלל עמדותיהם הפוליטיות.

1. במה שונה המחלקה לפוליטיקה וממשל ממחלקות אחרות למדע המדינה?

דו"ח ועדת ההערכה הבינלאומית שעסק במחלקה לפוליטיקה וממשל קבל על אופייה הרב-תחומי של המחלקה ועל כך שלא נלמדים בה די קורסי ליבה בתחום מדע המדינה. אכן, המחלקה לפוליטיקה וממשל דוגלת ברב-תחומיות — למעשה ולא רק כסיסמא. כשאוניברסיטת בן גוריון ביקשה לייסד את המחלקה, המל"ג התנגדה להקמתה בטענה שאין צורך במחלקה חמישית שתעסוק בתחום אלא אם תהיה שונה מן המחלקות הקיימות. המל"ג אישרה את הקמת המחלקה רק לאחר שהשתכנעה שהמחלקה אכן תימנע מלשכפל את הקיים, בזכות הגישה הרב תחומית והדגש הרב שיושם בה על שיטות מחקר איכותניות. אופייה הייחודי של המחלקה – שמתבטא גם בשמה: "המחלקה לפוליטיקה וממשל" ולא "המחלקה למדע המדינה" – עוגן במסמכי היסוד שלה. את האופי הייחודי הזה חותרת המל"ג בהרכבה הנוכחי לחסל. אופייה המיוחד של המחלקה הוצג כמה פעמים בפני חברי ועדת ההערכה הבינלאומית אך אלה סירבו להקנות לו את המשקל הראוי. זה לא מפתיע, מפני שכל חברי הוועדה הסוקרת, ללא יוצא מן הכלל, מתמחים אך ורק בגישות מתודולוגיות כמותניות. מלכתחילה מונתה למחלקה וועדה שלא היה בה שום ייצוג לתחומי המחקר שלשמם נוסדה המחלקה ולאופי המחקר המייחד אותה. לפי תחומי מומחיותם אף אחד מחברי הוועדה לא היה מתבקש לשפוט מאמר, הצעת מחקר או תיק קידום של רוב החוקרים במחלקה, ובכל זאת במל"ג פנו דווקא אליהם כדי לחרוץ את דינה של המחלקה כולה.

2. האם במחלקה ניתן ייצוג גם לשיטות מחקר פוזיטיביסטיות בתחום מדע המדינה?

מי שיעיין בתכנית הלימודים של המחלקה יוכל להיווכח שבניגוד לטענות הנשמעות במל"ג, יש בתוכנית הלימודים ייצוג לגישה הכמותנית והפוזיטיביסטית. ייצוג לגישה הפוזיטביסטית בא לידי ביטוי במגוון הרחב של הקורסים העומדים לרשות התלמידים במחלקה. לדוגמא, קיימים במחלקה קורסים העוסקים ב"מחקרי דעת קהל"; "הלוגיקה של המחקר ההשוואתי"; " ניתוח רשתות חברתיות" ועוד. כמו כן, במחלקה פועלת חוקרת פוזיטביסטית, דר' יוליה זלימנסקי, ואחד מאנשי הסגל החדשים שיצטרפו למחלקה השנה הוא חוקר כמותני, דר' גל אריאלי.

3. כיצד הוחלט מי יהיו אנשי הסגל החדשים שיצטרפו למחלקה?

גיוס אנשי הסגל החדשים נעשה בעזרת שני משקיפים חיצוניים — אנשי אקדמיה שאינם חברים במחלקה לפוליטיקה וממשל. אחד משני המשקיפים, פרופ' גד ברזילי, הוא מבכירי מדעני המדינה הישראלים. שני המשקיפים היו מודעים לדרישות ועדת ההערכה הבינלאומית. הליך הגיוס היה קפדני ובסופו של דבר נבחרו, מתוך כ-30 מועמדים ומועמדות, שני אנשי סגל חדשים שיתחילו את עבודתם בשנת הלימודים הקרובה. הליך הבחירה התנהל בפיקוח שני המשקיפים, ששבחו את ההליך, ותחת עינה הפקוחה של ועדת הגיוס בראשות רקטור אוניברסיטת בן גוריון. לוועדה זאת נתונה סמכות לדחות מינויים מנימוקים אקדמיים גם אם המינויים אושרו בהליכי הגיוס הפקולטטיים, והיא מפעילה את הסמכות הזאת מעת לעת. חברי הועדה הזו בחנו את קורות החיים המצויינים של המועמדים החדשים ואישרו את גיוסם. זאת ועוד: שני המומחים הבינלאומיים שהופקדו על ידי המל"ג ללוות את יישום השינויים במחלקה, ושהיו בין האחראיים לכתיבת דו"ח ההערכה המקורי — היו"ר פרופ' תומאס ריסה ופרופ' אלן אימרגוט — שבחו את הליכי הגיוס. בניגוד גמור לחוות דעתם, המליצה וועדת המשנה של המל"ג לסגור את הרישום למחלקה החל משנת הלימודים הבאה.

4. האם במחלקה לפוליטיקה וממשל קיימת הטייה פוליטית המשפיעה לרעה על תוכנית הלימודים?

התקשורת מרבה להדגיש את ההטייה הפוליטית הקיימת לכאורה במחלקה לפוליטיקה וממשל. הטענות הללו מסתייעות במידע שקרי המופץ על ידי תנועת "אם תרצו", המציגה את כל חברי הסגל במחלקה כעוכרי ישראל. ההאשמות האלה מוכחשות במפורש בדו"ח הוועדה הבינלאומית שמינתה המל"ג. הדו"ח כולל התייחסות קצרה בת מספר שורות לעניין ובה קובעים חברי הועדה, לאחר ששוחחו בעניין עם תלמידים במחלקה, שאין אמת בטענות על קיומה של הטיה פוליטית בתכנית הלימודים או בהנחיית תלמידי מחקר. עמדותיהם הפוליטיות של אנשי סגל, כפי שעולה גם מדברי וועדת ההערכה עצמה, אינן אמורות להיות מעניינה של ועדת הערכה אקדמית כל עוד הן אינן משפיעות על ההוראה או גורמות להנחיה לא מאוזנת.

5. מי מוביל את הקמפיין כנגד המחלקה לפוליטיקה וממשל בתוך המל"ג?

ככל הנראה, מי שמוביל את הקמפיין כנגד המחלקה בתוך המל"ג הוא פרופ' משה מאור מהאוניברסיטה העברית. פרופסור מאור הוא מומחה למנהל ציבורי ולא למדע המדינה. ההבחנה בין התחומים מוכרת היטב במל"ג — מחלקות למינהל ומדיניות ציבורית ומחלקות למדע המדינה נבדקות על ידי ועדות הערכה שונות — ויחד עם זאת, איש סגל מתחום מדעי אחר הוסמך להחליט מה שייך לליבת מדע המדינה ומה נחשב שולי בתחום הידע הזה. ייתכן שמה שמכשיר את פרופסור מאור לתפקיד המעריך הראשי של המחלקה לפוליטיקה וממשל הוא השירות הציבורי שלו כחבר במועצה הציבורית ובוועד המנהל של מרכז מורשת מנחם בגין שם אף פורסם ספרו דרך הימין החברתי, או חברותו בוועד המנהל של"מועצת הביטחון לישראל" — "במה לדיון ציוני לאומי" שהוקמה על ידי אלוף (מיל.) עוזי דיין ושותפים בו ישראל אומן, אלוף (מיל) יאיר נווה, דורי גולד, משה ארנס ואנשי ימין אחרים.

בין חברי הוועדה הבינלאומית שחברה את דו"ח ההערכה הראשון על המחלקה, ואחד האנשים שהובילו את הקו המיליטנטי נגדה, היה פרופ' אברהם דיסקין . אותו פרופ' דיסקין הוא זה שיצא נגד אדר כהן, ראש מנהל האזרחות במשרד החינוך, והביא להחלפתו על ידי שר החינוך. לפני קצת יותר מעשר שנים, בתקופת הקמת המחלקה לפוליטיקה וממשל, פנה פרופ' דיסקין לאוניברסיטת בן גוריון וביקש להתקבל כחבר במחלקה אבל בקשתו נדחתה. זאת היתה הסיבה לבקשת האוניברסיטה לפסול אותו כחבר בוועדת ההערכה הבינלאומית – בקשה מקובלת הנענית בדרך כלל בחיוב, שנדחתה ע"י מל"ג במקרה זה. חשוב לציין שבמקרה אחר הסכימה מל"ג לקבל את התנגדות אוניברסיטת בר אילן לשיתופו בוועדה של איאן לוסטיג, חוקר בעל שם בינלאומי. החלטה שהביאה להתפטרות חברי וועדה אחרים ולהרכבת וועדה חדשה.

6. כיצד פורסמה החלטת וועדת המשנה של המל"ג?

המל"ג נוהגת לקיים דיונים סגורים ומקפידה למנוע הדלפות של תוכנם. במהלך השנה האחרונה, היו שלושה מקרים של הדלפה מהמל"ג לעיתונות מיד לאחרי קבלת החלטה או מיד לפני העלאת נושא לדיון במועצת המל"ג. כל שלושת המקרים נגעו לענייני המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. הצעת ההחלטה האחרונה של וועדת המשנה לבקרת איכות הגיעה לעיתונות עוד לפני שנשלחה לראשי האוניברסיטה.

 

מודעות פרסומת